כיצד ומדוע הפך דור הקשישים מנכס לנטל 

כיצד ומדוע הפך הדור הקשיש בישראל מנכס לנטל?/ אברהם אלון

מבוא

בישראל חיים כיום 710,000 איש ואישה שחצו את גיל ה- 65, ועל פי ההגדרות המקובלות הפכו ל"קשישים". חרף עובדה זו אנו נחשבים כאחת המדינות הצעירות בעולם המערבי, מבחינת אחוז הקשישים בכלל האוכלוסייה. חישוב מהיר מראה שגילאי 65 ומעלה מהווים
כ - 10% מכלל תושבי המדינה, בעוד שבמדינות מערב אירופה מגיע שיעורם ל- 15 עד 18 אחוזים ובקרוב מאד יגיע לכדי 20%.

אפשר ללמוד לא מעט מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומן התחזיות שהיא מפרסמת:

א. קצב הגידול
1. מדי שנה גדלה אוכלוסיית בני ה- 65 ומעלה ב - 14,300 נפש בממוצע. מבחינה דמוגרפית מתרחש הדבר עקב הצטרפות של 44,200 איש ואישה חדשים, פחות 29,900 נפטרים.
2. לפיכך חוזים הדמוגרפים כי לעומת כ - 710,000 איש באוכלוסייה זו כיום, יגיע מספרם בשנת 2025 ל - 1,180,000 איש. זהו קצב גידול כפול מזה שבו צפויה לגדול האוכלוסייה בכללה.

ב. גברים לעומת נשים
1. אחוז הנשים באוכלוסייה גדל דרמטית עם העלייה בגיל. בסך הכול מהוות הנשים בארץ 51% מהאוכלוסייה. אולם, בקבוצת גיל הצעירים (עד גיל 30) הן מהוות 48% בלבד, ואילו בקבוצת הגיל 80 עד 84 הן מגיעות כבר ל - 61%.
2. מעניין לבחון כמה גברים יש בחתכי הגיל המבוגר לעומת נשים. מסתבר כי לעומת כל אלף נשים יש 745 גברים בלבד בגיל 65 עד 80 ואילו מעל לגיל 80 יורד מספר הגברים לכל אלף נשים ל - 643 בלבד.

ג. פרופיל גיאוגראפי
1. 94% מהקשישים גרים ביישובים עירוניים.
2. 10 היישובים שבהם שיעור הקשישים הוא הגבוה ביותר:

? ירושלים - 59,000
? תל אביב- 57,000
? חיפה - 48,000
? נתניה 26,000
? חולון 25,000
? בת ים- 25,000
? פ"ת - 24,000
? אשדוד 23,000
? רמת גן 23,000
? ב"ש 23,000
? סה"כ 333,000 (כמעט מחצית מכלל הקשישים בארץ).

ד. מצב משפחתי
1. 56% מהקשישים - נשואים.
2. 35% מהקשישים - אלמנים/אלמנות.
3. 6% מהקשישים - גרושים.
4. 3% מהקשישים - רווקים/רווקות.

ה. תוחלת חיים

1. תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על 82 שנים
לנשים ו - 78 שנים לגברים.
2. בגיל 65 תוחלת החיים היא של 20 שנים נוספות לנשים ו - 18 שנים נוספות לגברים.
3. בגיל 80 תוחלת החיים היא 7 שנים נוספות לבני שני המינים.

ו. השכלה

1. רמת ההשכלה של המגיעים לאוכלוסיית הקשישים עולה. לפני כעשור היה ממוצע ההשכלה 10 עד 12 שנות לימוד ואילו כיום הממוצע הוא 12 עד 14 שנות לימוד.
2. עם זאת, נשים קשישות העלו את רמת השכלתן בשיעורים גבוהים יותר מאשר גברים קשישים, ובכך הצטמצמו פערי ההשכלה בין גברים לנשים באוכלוסייה זו.
3. ניכר שימוש גובר במסגרות העשרה ולימוד בקרב הקשישים, החל מקורסים והשתלמויות וכלה בלימודים סדירים במוסדות להשכלה גבוהה.
4. בשנת 1970 היו רק 5% מהקשישים בעלי השכלה גבוהה ואילו בשנת 2007 עלה מספרם ל - 15%.

ז. תעסוקה

1. חלה עלייה בהיקף התעסוקה של קשישים, אם בשל פרישה מאוחרת יותר מהעבודה ואם לצורך השלמת הכנסה.
2. בשנת 2003 היו מועסקים 15.1% מהגברים ו - 5.1% מהנשים.
3. בשנת 2004 היו מועסקים 15.2% מהגברים ו - 5.3% מהנשים.
4. בשנת 2005 היו מועסקים 16.3% מהגברים ו - 5.9% מהנשים.

ח. התנדבות

1. 11.7% מכלל הקשישים מתנדבים באופן קבוע לסוג זה או אחר של התנדבות.
2. מתוכם, 54% מתנדבים מעל 10 שעות בחודש.
3. בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף ההתנדבות של קשישים ובמודעות שלהם לגבי חשיבות ההתנדבות ותרומתה לאורח חייהם.


הקשישים ותרומתם לכלכלת המדינה

אחוז ניכר מבני ה- 65 ומעלה כבר אינם עובדים. כנהוג, יצאו לגמלאות בהגיע הגברים לגיל 65 והנשים לגיל 60. בשנים הקרובות תידחה מעט היציאה לפנסיה, אבל לא יחול שינוי מהותי בעובדה שהקשישים יוצאים ממעגל העבודה ומתקיימים מקצבאות הזיקנה של הביטוח הלאומי ומזכויות הפנסיה שצברו בשנות עבודתם הממושכות.

חלקם נהנים מפנסיה תקציבית, המזכה אותם בשני אחוזי פנסיה עבור כל שנת עבודה, עד לתקרה של 70%, וזאת מבלי שהיו שותפים להפקדת כספים לצורך הפנסיה.

חלק אחר שייך לאחת מקרנות הפנסיה (הוותיקות) שבהן הפקידו העמיתים והמעסיקים סכומים מוגדרים לצורך רכישת זכויות פנסיוניות.

חלק אחר היה מבוטח בביטוח מנהלים ומקבל את הזכויות המגיעות לו בשל כך.

מומחים רבים טוענים שהבסיס האקטוארי עליו ניבנו חישובי ההפרשות לפנסיה, בכל השיטות שצוינו כאן, היה מוטעה ואופיין באופטימיות מופרזת. לטענתם של אלה ממתינה לפתחנו "שואה אקטוארית" שתתבטא באי יכולתם של משלמי הפנסיות לסוגיהן לעמוד בהתחייבויותיהם. זאת בעיקר בגלל העלייה בתוחלת החיים האמיתית לעומת "לוחות התמותה" ששימשו בסיס לחישוב הפנסיות.

גם בני השלושים - ארבעים, הנושאים העיקריים בעול הייצור והכלכלה, רואים בדור הקשיש נטל כבד, שבגלל המחויבות לפנסיות המגיעות לו, מתקפחות זכויותיהם שלהם ועליהם לעמול הרבה יותר קשה כדי לצבור זכויות פנסיוניות משמעותיות.


יתכן שיש משהו בטענות אלה, אבל יש בהן גם התעלמות מוחלטת מתרומתו העצומה של דור הקשישים לכלכת הארץ ולחוסנה.

הבה נעשה יחדיו חשבון:

נניח שמתוך 710,000 הקשישים, רק 300,000 היו במעגל התעסוקה.
נניח שממוצע ותק העבודה שלהם הסתכם ב- 30 שנה.
חישוב מהיר מראה שמדובר בשכבת אוכלוסייה שתרמה למדינה - וגם לפרנסתה שלה - 9 מיליון שנות עבודה, ושוב: תשעה מיליון שנים!!!

גם אם יתברר שממוצע הוותק נמוך יותר, כי אז נישאר עם שבעה וחצי מיליון או שישה מיליון שנים. האם אין זו תרומה כבירה מאין כמותה?!


הפוטנציאל של בני הדור המבוגר

מעבר לכל אלה קיים לדעתי בזבוז משווע של הפוטנציאל המקצועי והאינטלקטואלי המצוי בקרב בני הדור המבוגר.

אלה הם גברים ונשים שרכשו מקצעות שונים ומגוונים, שאגרו ניסיון רב שנים, שצברו מיומנויות וחוכמת חיים, שפיתחו ויצרו, שניהלו מערכות מורכבות, שקיבלו החלטות מסובכות, שהגיעו להישגים אדירים.

חלק גדול מהם עדיין מצוי בכושר חשיבה מרשים, ועשוי לתרום בתחומים שונים הקרובים להתמחויותיו.

מה אנו עושים בפועל עם פוטנציאל עצום זה? האם כה עשירים אנו במשאבי האנוש שלנו? האם יש לנו מרבצי זהב? פחם? מאגרי נפט?
כיצד הגענו להזנחה כה מחפירה של רובד חשוב ומשמעותי בחברה שלנו?

אינני משלה את עצמי שבהינף יד תבואנה תשובות לשאלות קשות אלה.

חבל רק שבהיעדרן - הופך הדור הקשיש לאט לאט מנכס לנטל, הן בדימוי, הן בתודעה הציבורית, הן במיצוי המאגר האנושי והן בסטיגמות ההולכות ומשתרשות והופכות לנורמטיביות בציבורים נרחבים.


אוגוסט 2008